הרב חנן יצחקי רב המכללה

כדי לעבור את החוויה של יציאת מצרים בעצמנו בליל הסדר אנחנו צריכים לאכול, לספר, להראות ("מצה זו"), וגם… להפעיל את הדמיון (לראות את עצמו). 

אולי זה חלק מהיותנו בני חורין – כמו שאמר נתן שרנסקי על תקופת מאסרו בכלא הסובייטי – אפשר לשעבד את הגוף: לעבוד קשה, לאכול מעט, להיות כלוא, אך אי אפשר לעצור את הדמיון. מי שיש לו דמיון- מרגיש בן חורין, כי הוא יכול לדמיין את כל מה שהוא רוצה, וזה מה שהופך אותו לאדם חופשי. 

גם בליל פסח במצרים, כמו בימינו, נדרשו האנשים להישאר בבתים כי היה נגף בחוץ: "ועבר ה' לנגף את מצרים…..ופסח ה' על הפתח, ולא יתן המשחית לבא אל בתיכם לנגוף" (שמות יב, כג). כלומר, מי שחגג את ליל הסדר לבד, ונשאר בבית- ניצל מהמגפה. 

גם כיום, משתוללת מגיפה בחוץ, ואנחנו נדרשים להישאר בבתים על מנת שלא להיפגע. זה מוביל לתחושה של חוסר חופש, הגבלה בתנועה וביציאה למרחב, ולהרגשת שעבוד מסוימת. אך יש לנו דמיון. וכל אחד חייב להפעיל אותו, ולראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים.  

הרי שהרגשת החירות, תלויה רק בנו, ביכולת שלנו לדמיין, להרגיש, לחוש ולחוות את ההצלה מבית עבדים. היכולת הפנימית הזו שה' נטע בנו, היא זו שהופכת אותנו – גם במצבים קשים – לבני חורין. 

בברכת פסח כשר ושמח
בריאות איתנה
ובציפייה לישועה גדולה
חנן יצחקי