זיכרון מהאגדות
רעיונות חודשיים על זיכרון, מורשת וספרות האגדה
מבית התוכניות לתואר שני באפרתה
היסטוריה היא מה שקרה, השאלה היא איך זוכרים אותה.
האגדה היא מה שראוי להיות, השאלה היא איך מפענחים אותה.
התוכניות לתואר שני במכללת אפרתה מעניקות מפתחות לידע, להבנה ולהעמקה ופונות במקביל אל חיי הרוח, הרגש והנשמה.
בתוכנית "זיכרון ומורשת" נלמדים חקר הזיכרון וביטוייו במקורות היהודיים, בלוח השנה, בטקסים ובמנהגים, בחינוך וגם בספרות, באמנות ובנוף.
בתוכנית "האגדה והמדרש" נלמדים הרעיונות, הערכים ודרכי ההתמודדות של חז"ל עם החיים הפרטיים והלאומיים, ונרכשים כלים להכרת המקורות וללמידה עצמאית.
בדף החודשי אנו מגישים לכם כמה נקודות למחשבה מתוך העיון במדרש ובאגדה ומתוך לימוד הזיכרון והמורשת. רעיונות שנכתבו על ידי מרצות ומרצים, סטודנטיות ובוגרות התוכניות לתואר השני. בתקווה שתמצאו בהם עניין והנאה.
חג פסח כשר שמח!
מחשכה לאורה - חידת סיפור החכמים בבני ברק
שמואל פאוסט
מתוך שפע סיפוריהם של חכמינו זיכרונם לברכה, שעל יסודות דבריהם בנויה ההגדה כולה, מוזכר בהגדה סיפור אגדה אחד: "מעשה ברבי אליעזר". למעשה התנאים הזה אין מקור אחר בספרות חז"ל, אלא בהגדה. בתוספתא אפשר למצוא מעשה מעט דומה, שפרטיו שונים: המסבים יחד הם רבן גמליאל וזקנים, בעיר לוד, והם עוסקים כל הלילה בהלכות הפסח. בהגדה זהו מפגשם של רבי אליעזר ורבי טרפון ורבי יהושע ורבי אלעזר בן עזריה, שמסובין יחד במקום מושבו של רבי עקיבא, בבני ברק.
סיבת שיבוצו של סיפור המעשה בפתח ההגדה מובנת. הוא מופיע מיד לאחר דברי ההקדמה הקובעים כי "כל המרבה לספר ביציאת מצרים הרי זה משובח". והנה, ניתנים כאן תוקף ועדות לקביעה הזאת, באמצעות הסיפור על חכמים המרבים לספר ביציאת מצרים כל הלילה. מדוע מופיעים בהגדה דווקא חכמים אלה? למה במיקום גיאוגרפי זה? מה בין העיסוק בהלכות הפסח, כמו בסיפור התוספתא, לסיפור ביציאת מצרים?
כדי להשיב על שאלות אלה, אני עובר מעיון בהגדה לעיון באגדה. התבוננות בסיפורים תלמודיים אחרים על חכמים אלה, ובמיוחד על רבי עקיבא, שופכת אור על הקושיות שהועלו כאן. אנחנו מוצאים בהם את רבי עקיבא הצוחק למראה חורבן וייסורים, בשעה שכל חבריו אלה בוכים. לתמיהתם, התשובה היא תמיד שרבי עקיבא רואה לרחוק. כך אפילו בשעה שסורקים את בשרו במסרקות ברזל ומוציאים אותו להורג. בשעת משבר גדולה ביותר, רבי עקיבא מזהה נבואה שהתגשמה ומביט באופטימיות אל עבר נבואות הנחמה שיבואו.
עם המטען הזה, של עיון בסיפורי האגדה, אפשר כעת לשוב לסיפור ההגדה. התקופה היא ימי איסורים ומיסים, רדיפות וגזרות שעוברים על חכמים. השעה היא קשה. אפשר לשקוע בה, להתבוסס באבל, בחשש מתמיד, לראות איך הדרכים הולכות וסוגרות סביב סביב ללא מוצא. אך לא בבית מדרשו של רבי עקיבא, הצעיר שבחבורה, שהפעם הזקנים מתארחים בביתו שבבני ברק.
לרבי עקיבא יש תורת גאולה משלו, שאותה הוא ילמד את חבריו בלילה הזה מכל הלילות. הוא ילמד אותם שעומק המשבר הוא בשורת הלידה. משיח נולד בשעה החשוכה ביותר של הלילה בדיוק. החכמים המתכנסים לחגוג יחד בעת צרה, מספרים סיפורים "כל אותו הלילה" – כל אותה תקופה חשוכה, אפלה, הנמשלת ללילה. אבל אינם מתנים את צרותיהם אלא "מספרים ביציאת מצרים" – עוסקים בסיפור הגאולה. הם מצפים לישועה. אחרי שעסקו חכמים בתורת הגאולה האופטימית של רבי עקיבא כל הלילה האפל, באים תלמידיהם ומראים כי יש שכר לפעולתם, כי עוד מעט בא האור שבקצה המנהרה: "הגיע זמן קריאת שמע של שחרית".
את שחרית הגאולה העתידה הזאת מתקפים דבריו של רבי אלעזר בן עזריה, המופיעים בהגדה מיד אחרי המעשה ומביאים את דרשנות הימים והלילות. "כל ימי חייך – להביא לימות המשיח". זהו הסיפור שמבקשים חכמים להנחיל לדורות. סיפור של אופטימיות ותקווה. סיפור של גאולה. ובעיקר הם מלמדים כי בכל זמן, שמחה או עצב – כל אותו הלילה – יש להמשיך ולספר את הסיפור. עד ביאת משיח.
ד"ר שמואל פאוסט הוא ראש התוכנית לתואר שני בספרות המדרש והאגדה
"שלח את עמי" - זיכרון יציאת מצרים כהשראה לתנועות שחרור
חנן יצחקי
בלוח השנה, חג הפסח הוא החג שמבטא את הזיכרון של העם היהודי יותר מכל. מצוות רבות הן "זכר ליציאת מצרים": תענית בכורות בערב החג; תחילת ספירת העומר; וכמובן – ליל הסדר עם ההגדה, האוכל, ההלכות ומנהגי העדות השונות, שכולם גורמים לנו להיזכר ובעיקר לחוות מידי שנה מחדש משהו מיציאת מצרים ההיסטורית.
בזכות שימור הזיכרון של סיפור יציאת מצרים, גם במאה ה-20 לקחו יהודים ושאינם את יהודים את הנרטיב של היציאה מעבדות לחירות ו"שאלו" אותו למאבקי שחרור עכשוויים.
ניצחונה של ישראל במלחמת ששת הימים הביא להתעוררות ציונית בקרב יהודי ברית המועצות, שזהותם היהודית וזיקתם למדינת ישראל דוכאו תחת השלטון הקומוניסטי. ברית המועצות ניתקה את היחסים הדיפלומטיים עם ישראל, ורדפה אחר יהודים שנחשדו בפעילות ציונית ויהודית. המשפט "שלח את עמי" – שאמר משה לפרעה ושנלקח מתוך סיפור יציאת מצרים – הפך לסיסמת המאבק למען היתרי יציאה ליהודי הגולה ממדינות ששללו אפשרות זו, ובעיקר לסיסמת מאבקם של יהודי ברית המועצות.
כך גם היה בתנועת השחרור של העבדים האפרו-אמריקנים ובמאבק נגד הגזענות בארצות הברית בשנות החמישים והשישים של המאה ה- 20. הסיפור המקראי על עם של עבדים, שאחרי שנים של סבל ושעבוד קיבל את חירותו מיד האלוקים, דיבר אל ליבם של העבדים בארצות הברית ושימש להם דגם במאבקם בשלטון המשעבד והגזעני.
אחד השירים הידועים מתקופת מאבקם של העבדים השחורים בארצות הברית הוא שיר-עם קצר, המזכיר את סיפור השעבוד של בני ישראל במצרים ואת השליחות של משה אל פרעה בצו הא-ל: "שלח את עמי – Let my people go" שהוא הפזמון החוזר בשיר:
When Israel was in Egypt's Land,
Let my people go,
Oppressed so hard they could not stand,
Let my people go.
Go down, Moses,
Way down in Egypt's Land.
Tell ol' Pharaoh,
Let my people go.
הסיפור השפיע גם על יוצרי תרבות שכתבו שירים וספרים, יצרו סרטים ועוד. הסרט ההוליוודי "שלח את עמי: סיפורה של ישראל" ( Let My People Go: The Story of Israel), שיצא בשנת 1965, מספר את סיפורה של הציונות מהקונגרס הציוני הראשון בבזל, דרך הצהרת בלפור, סיפור השואה והעליה הבלתי-ליגאלית, ועד הקמת המדינה. הסרט אף היה מועמד לאוסקר, בקטגורית הסרט הדוקומנטרי הטוב ביותר.
הסרט "אקסודוס", בכיכובו של פול ניומן, עסק גם הוא בתקופה שקדמה להקמת המדינה – ממחנות המעצר בקפריסין והפלגה לארץ ישראל באוניית מעפילים בשם "אקסודוס" (או "יציאת אירופה תש"ז", שם שגם הוא מבטא את הזיכרון של יציאת מצרים), ועד פיצוץ מלון המלך דוד, הפריצה לכלא עכו והחלטת האו"ם על הקמת שתי המדינות.
לסיכום: בזכות המסורת של העם היהודי, זיכרון נס יציאת מצרים עדיין מהדהד בתודעת העולם כולו – עם מדוכא ומשועבד, שהצליח לצאת אל החירות והדרור, מעניק דוגמה ותקווה לעולם טוב יותר, גם בימינו אנו.
הרב ד"ר חנן יצחקי הוא רב המכללה וראש התוכנית לתואר שני בזיכרון, מורשת ישראל וחינוך
אברהם אבינו ומשה סבנו –
פסח לפי מנהגי עדת ג'רבה
רותם עשוש
ליל הסדר בבית סבא וסבתא שלנו הוא ערב משפחתי גדול. את הסדר היה עורך סבי מסביב לשולחן נמוך, שהוא בעצם דיקט גדול המונח על כמה לבנים שמשמשות כרגליים לשולחן. בני המשפחה הרבים מתיישבים על מזרנים, ספות וכריות. הרעיון הוא לשבת בנוחות ולהסב כמו בני מלכים.
הקידוש הוא קידוש ארוך, כפי שמופיע בהגדות נוסח ג'רבה, ומכיל נוסח ייחודי: "… אשר בחר בנו מכל עם, ורוממנו מכל לשון… תרומה הבדילנו מכל גוי, ארץ חמדה הנחיל אותנו… עדת קדושים אותנו קרא, כרם חמדה נטע שעשועים… זיו פניהם כזוהר השמש, ומראה דמותם כמלאכי השרת…" לאחר הקידוש סבתנו מגישה מעט אוכל, כדי שהבכורות שצמו בערב החג יוכלו לקרוא את ההגדה כשדעתם מיושבת.
בליל הסדר מקפידים על מצות שמורות עבודת יד. אחד מבני המשפחה אחראי לאסוף את הכוסות לאחר כל שתיית כוס יין, לשטוף ולמזוג את הכוס הבאה, כך שכולם יושבים בנחת כבני חורין.
קערת הסדר היא סלסלה גדולה מאוד המכוסה במפה. הזרוע היא זרוע של כבש. את הזרוע מבשלים ולא אוכלים עד למחרת ליל הסדר כדי שלא יחשב כצלי קורבן פסח. החרוסת היא מיץ לימון. עוד בקערה ביצים קשות – זכר לקרבן חגיגה – כמספר הנפשות במשפחה (גם למי שאינם נוכחים). לאישה בהריון מוסיפים עוד שתי ביצים – אחת לאפשרות שהעובר הוא בן ואחת נוספת אם זו בת. את הביצים אוכלים בסעודה בבוקר החג.
קריאת ההגדה לפי סדר הישיבה – כל אחד בתורו קורא קטע מההגדה, גם הילדים הקטנים שהקריאה שלהם עדיין לא מאוד שוטפת. במהלך ליל הסדר היה סבא שלנו קורא את סיפורו של אברהם אבינו מאז לידתו ועד עקדת יצחק בערבית. אחרי כל כמה שורות הוא היה מתרגם את מה שאמר לעברית. המטרה העיקרית של הסיפור היא חיזוק האמונה. הסיפור שם דגש בעיקר על החיפוש של אברהם אחרי בורא עולם.
בחלק של אמירת "הא לחמא עניא" היינו מצטופפים חבורות חבורות, וסבא היה מסובב את קערת הסדר הגדולה מעל ראשינו תוך אמירת הקטע.
את השאלות – "מצה/מרור זו/זה שאנו אוכלים על שום מה?" – שואל כל אחד מבני המשפחה בתורו כאשר הוא מחזיק בידו את המצה או את המרור-חסה.
אחותי מוריה ואני לומדות יחד בשנה הראשונה בתוכנית. במסגרת הקורס "זיכרון ביהדות" למדנו על מנהגי פסח בעדות אתיופיה ומרוקו. במהלך הקורס התחדדה אצלנו ההבנה כמה משמעות יש לכל מנהג ומנהג. יש רעיון שעומד מאחורי כל פעולה והרעיון הזה עובר מדור לדור. בעקבות זאת קיימנו ראיון מוסרט עם סבנו על מנהגי ליל הסדר בביתו – מנהגי ג'רבה. לפני כחודשיים, כמה שבועות לאחר שיחתנו, הלך סבנו לעולמו בשיבה טובה. יהיו דברים אלו לזכרו של סבנו היקר, משה בן נסריה ז"ל.
רותם עשוש היא סטודנטית בתוכנית לתואר שני בזיכרון, מורשת ישראל וחינוך
ההרשמה לתוכניות התואר השני החלה!
מבצע מיוחד לקראת פתיחת הרישום -
מלגה של 3,000 ₪ !
לנרשמים עד סוף חודש אפריל 2022.
מעוניינים לשמוע פרטים?
www.efrata.emef.ac.il | אמונה־אפרתה מכללה אקדמית לחינוך ולאמנויות | רחוב בן יפונה, 17, בקעה, ירושלים
