דבר היועצת, בית הספר לחינוך אפרתה, ד״ר יוכי סימן-טוב

הלוחש לסוסים מוכר כרומן ועוד יותר כסרט מצליח מסוף שנות ה-90. אם תקישו בגוגל הלוחשת, תמצאו שמאז יש לוחשת לתינוקות, לסירים, לאוכל ואפילו לרוחות.

מה יש בה בלחישה שכל כך תפס אותנו?

סיפרה לי חברה יקרה, שבמשך שנים הייתה לוחשת לפני השינה באוזנו של כל ילד, דבר אחד חיובי שראתה אצלו במשך היום. היא העידה שילדיה היו משתוקקים לטקס זה ונרדמים מתוך חיוך ושמחה.
אז מה היה שם בטקס הזה? הייתה אהבה בלתי מותנית וחיוביות. לא משנה איך עבר כל היום, בסוף האמא מצאה משהו שעליו יכולה הייתה לשבח את בנה או ביתה.

הייתה שם התכוונות: רגע יקר שאמא מתרכזת רק בילד האחד.
והיה שם עוד משהו חשוב: דומני שמשהו בלחישה, מאפשר לנקות רעשים חיצוניים ולחדור ישר לנשמה.
אז בתקופה זו, שהורים רבים מתייסרים אחרי שילדיהם נרדמו מתוך מריבות, כעס וצעקות ואחרי שהם הבטיחו לעצמם כמה וכמה פעמים, שממחר הכל ישתנה, נראה לי שעצה קטנה זו עשויה להיות אותו שינוי קטן בר ביצוע, שלעיתים גורר שינויים גדולים יותר. ומי שרוצה להעמיק בכוחה של לחישה, יכול ללכת למסכת יומא, במשנה הדנה ב"עוברה שהריחה", שם יראה שכבר בתקופת התנאים והאמוראים הכירו בעוצמתה.