כללים לכתיבת מאמרים בכתבי עת בהוצאת אפרתה
הליך קבלת המאמר ועריכתו
- המאמר יישלח לכתובת shlomitz@emef.ac.il לבדיקת התאמתו לכתב העת.
- המאמר יעבור הליך שיפוט אקדמי כמקובל.
- אם יימצא מתאים – יועבר לקריאת קוראים מעריכים (לקטורים).
- המאמר יוחזר למחבר לתיקון בהתאם להערות הלקטורים.
- לאחר התיקונים יועבר המאמר לעריכה לשונית ויוחזר למחבר לתיקונים נוספים.
כללי הכתיבה
א. יש לכתוב בגופן Times New Roman גודל 12, ברווח 1.5. בראש כל מאמר ייכתב שם המאמר באותיות גדולות (גודל 18) ומודגשות, מתחתיו שם הכותב באותיות קטנות יותר (גודל 14) ולא מודגשות, ללא תארים.
ב. אם יש "מוטו" בראש המאמר, הוא יוצמד לשמאל באותיות קטנות (גודל 10) וייושר לשני הצדדים.
ג. במאמרים הפותחים במבוא, בהקדמה או בדברי פתיחה תהיה כותרת אחידה 'מבוא'.
ד. אחרי הסיכום תצורף רשימת קיצורים וביבליוגרפיה (ראו הנחיות לכתיבת הביבליוגרפיה להלן).
ה. יש לשאוף לשני סוגים של תת–כותרות: כותרת משנה 1 ללא מספור, וכותרת משנה 2 שתמוספר באותיות (א, ב, ג…). מומלץ להשתדל שלא יהיו יותר כותרות משנה.
ו. יש להקפיד על רצף במספרי הסעיפים.
ז. הבלטת מילה ברצף הטקסט תיעשה על ידי הדגשה (אות שמנה) – שלום.
ח. המילה 'דוגמה' תיכתב ב–ה'.
ט. מספרים (שנים, מספרי עמודים) יש לכתוב מימין לשמאל ועם קו מפריד ללא רווח ביניהם. למשל: עמ' 225–231.
י. להפניות לעיון במקורות ביבליוגרפיים יש להשתמש ב"ראו".
יא. יש להימנע לגמרי משימוש בקיצורים ובראשי תיבות מלבד המקרים להלן:
- ר' במשמעות רב / רבי – במקרה הצורך, כאשר שם של חכם נזכר כמה פעמים במאמר.
- המילה עמ' כקיצור של מספר עמוד בספר תופיע בהפניות הביבליוגרפיות בצורתה המקוצרת.
- אם יש צירוף או ביטוי החוזר במאמר וראוי לכותבו בקיצור יש לכותבו בהופעתו הראשונה במלואו ובסוגריים בצורתו המקוצרת. למשל: בית המדרש (להלן: ביהמ"ד).
ציון ביבליוגרפיה
- רשימת הקיצורים הביבליוגרפיים תופיע בסוף המאמר. כותרת חלק זה תהיה 'רשימת קיצורים וביבליוגרפיה'.
- רשימת הקיצורים והביבליוגרפיה תהיה ערוכה לפי סדר א"ב של שמות המשפחה של המחברים עם ציון שנה. ההפניות בגוף המאמר תיכתבנה לפי קיצורים אלו. דוגמה:
רישום ספר
קיצור סגל, תרצ"ו |
מ"צ סגל, דקדוק לשון המשנה, דביר תרצ"ו. |
רישום מאמר | |
דוגמה לרישום מאמר מתוך כתב עת | |
קיצור חכם, תשנ"ג |
ע' חכם, 'פירוש ראב"ע למקרא', מחניים 3, כסלו תשנ"ג, עמ' 126–137. |
דוגמה לרישום מאמר מתוך קובץ | |
קיצור אטינגר, תשמ"ב |
ש' אטינגר, 'הגירה והתיישבות בישראל ובעמים', בתוך: א' שנאן (עורך), הגירה והתיישבות בישראל ובעמים, ירושלים תשמ"ב, עמ' 7–9. |
3. ביבליוגרפיה באנגלית תירשם באנגלית, אך ההפניה אליה תיעשה על ידי קיצור בעברית, וכך גם היא תשולב ברשימת הקיצורים והביבליוגרפיה (שימו לב – שם הספר באנגלית לא יודגש אלא ייכתב באותיות נטויות – Italics) . למשל:
רישום ספר | |
קיצור ג'ואון, 1966 |
P. Jouon, A Grammar of Biblical Hebrew, translated by T. Muraoka, Rome 1966. |
רישום מאמר | |
דוגמה לרישום מאמר מתוך כתב עת | |
קיצור בן פורת, 1976 |
Z. Ben Porat, 'The Poetics of Literary Allusion', in: PTL vol. 1: 1-2, pp. 105–128. |
דוגמה לרישום מאמר מתוך קובץ | |
קיצור אוהמן, 1970 |
R. Ohman, 'Generative Grammar and the Concept of Literary Style', in: D.C. Freeman (ed.), Linguistics and Literary Style, New – York 1970, pp. 258–278. |
4. הפניות למחקרים תיעשינה בהערות שוליים בתחתית העמוד. למשל בטקסט: "כפי שאמר סגל…1" יש לכתוב את הקיצור כפי שמודגם בהערת השוליים למטה.
ציון מקורות
- ציון פרק, פסוק, משנה, דף וכיו"ב יהיה באותיות עבריות ללא גרש או גרשיים. שמות המקורות יהיו מלאים, למשל: (בראשית כב, יט) וייכתבו ברצף הטקסט.
- דפי גמרא מהתלמוד הבבלי יסומנו כך: (פסחים יט ע"ב).
- ציטוט מהירושלמי ייכתב בסדר הבא: ירושלמי, מסכת, פרק, הלכה, דף, עמוד. דוגמה: ירושלמי, מגילה, פ"א, ה"ד, לד ע"ב.
- ציוני המקורות ייכתבו ברצף הטקסט ולא בהערות.
הערות שוליים
- הפניות להערות שוליים בטקסט יסומנו אחרי סימן הפיסוק, ואם אין כזה – אחרי האות האחרונה, ובכל מקרה ללא רווח. למשל: שלום1 שלום, "שלום"1,
- הערות השוליים תהיינה בתחתית כל עמוד ולא בסוף המאמר.
- הפניות לציוני מקורות שנכתבו קודם תהיינה רק על ידי 'שָם' (אין להשתמש ב'לעיל'). אין לכתוב 'שם' יותר מפעם אחת גם אם הוא מתייחס לשנה ולעמוד.
- יש להשתדל להימנע מהפניות בין ההערות, במיוחד אם הן רחוקות זו מזו.
ציטוטים
- ציטוט מקורות קצרים (פסוקים, משניות וכד') יהיה בכתיב המקור, בניקוד לפי הצורך, ובתוך מירכאות כפולות ("…").
- ציטוטים ארוכים (מעל שתי שורות) – ייכתבו בהזחה, בגופן קטן יותר (גודל 10), ברווח של שורה וחצי ללא מירכאות.
